על ההבדל בין ‘רוצה!’ ל’צריך’
אני רוצה שתקנו לי אופניים חשמליים בדיוק כמו שלכל החברים שלי קונים!
אבל אני צריך שתשמרו על הבטחון שלי ולא תתנו לי לסכן את עצמי.
אני רוצה שתקנו לי את האייפון הכי חדש ומתקדם שיצא אתמול!
אבל אני צריך שתלמדו אותי שאם כל פעם שאבקש משהו אקבל אותו, לשום דבר לא יהיה ערך.
אני רוצה להישאר ער עד מאוחר ולא ללכת לישון!
אבל אני צריך שתדאגו שיהיו לי מספיק שעות שינה כדי שאוכל להתרכז ולהיות פנוי לכל משימות חיי.
אני רוצה לשחק באקסבוקס משחק שמתאים לילדים מעל גיל 17 כי לכל החברים שלי מרשים!
אבל אני צריך שתבינו מה אני מבקש ותדעו להגביל אותי מתי שהתכנים אינם תואמים את גילי ובעיקר שתסבירו לי מה עומד מאחורי החלטתכם.
אני רוצה עוד מלאאאאאא ממתקים אפילו שאמרתם שאכלתי מספיק! רק עוד אחד, ואז עוד אחד אחרון ואז אחרון ודי!
אבל אני צריך שתדעו מתי לעצור ושתלמדו אותי לדאוג לבריאות שלי.
אני רוצה את הכל כאן ועכשיו! ממש עכשיו, לא אח״כ ולא עוד מעט! ע כ ש י ו !
אבל אני צריך שתלמדו אותי להמתין בסבלנות, שתעזרו לי להתאמן בהבנה שלא הכל סובב סביבי ושיש עוד דברים בעולם, רצונות ואירועים שלא קשורים בי ולא סובבים סביבי.
אני רוצה שתגידו לחברה שחטפה לי, אני רוצה שתדברו עם המורה שלא הקשיבה לי, אני רוצה שתצעקו על אחי שמציק לי!
אבל אני צריך שתבינו שאני צריך ללמוד להתמודד לבד, לפתור בעיות, להתגבר על קשיים ואתגרים, לפתח את שרירי העצמאות שלי ובעיקר, לסמוך על עצמי שאני מסוגל ויכול.
כל כך קל להתבלבל בין רוצה וצריך – הם לפעמים נשמעים לנו ממש אותו דבר. אבל התפקיד שלנו הוא לעצור ולחשוב מה עומד בבסיס ה״לא או ה״כן״ שנענה לילדנו?
האם אני מגבש החלטה על בסיס ערכים שחשוב לי שילדי ילמד (ניקיון, בריאות, בטיחות, ביטחון, כבוד הדדי, פרגון וכו׳) או כישורים שחשוב שיפתח למען עתידו כבוגר עצמאי, מסתגל ומתפקד? (אימון בדחיית סיפוקים, בהתמודדות עם תסכולים, כשלונות, סבלנות וסובלנות וכו׳)?
או שאולי מה שעומד בבסיס ההחלטה הוא הרצון שלי שיהיה כבר (למען השם!) שקט בבית! או כדי להפסיק את הנדנוד שלו? או שאולי חשוב לי שיהיה מרוצה ושלא יכעס ושלא יהיה לו קשה יותר מידי? או ייתכן שאני רוצה שיהיה לו את כל מה שלי לא היה? או שיחווה הורים אחרים ממה שאני חוויתי?
נכון, כשאנחנו מציבים גבול אנחנו אולי מסתכנים באיבוד זמני של אהדתו של הילד אלינו – יש סיכוי סביר שהוא לא יהיה מרוצה ושנאלץ להתמודד עם התסכול שלו.
אבל אם תשימו על כף המאזניים קצת חוסר אהדה/שביעות רצון לעומת כל אותם ערכים וכישורים שביכולתנו להעניק לו אני בטוחה שההחלטה תהיה קלה יותר.
חוה פרח
מדריכת הורים ומנחת קבוצות מוסמכת מכון אדלר.
עוזרת להורים לעצור ולחשב מסלול מחדש בהורות ובחיי המשפחה, באמצעות הדרכות פרטניות וסדנאות במגוון נושאים המעסיקים הורים לילדים בגיל הרך. נשואה+3.
לדף הפייסבוק שלי