העוגה הראשונה שהכנתי ליום הולדת בגן זכתה לתגובה המרגשת מאחד החברים- “זה דווקא טעים, אפילו שהקישוט נראה כמו נזלת”. ניסיתי לצייר מגרש כדורגל מאבקת סוכר מומסת וילדים הרי ידועים ביכולתם להגיד את כל האמת בפרצוף בלי לעשות מזה עניין. ובכן, זאת האמת. קישוט עוגות פחות התחום שלי. אבל פעם אחת בשנה אני בכל זאת יכולה אם רק ארצה להתקבל לקבוצת ‘אמהות משקיעות’ ואפילו ל’אמהות מוציאות אחת לשנייה את העיניים’.

זה קורה רק לפני פורים, למרות או אולי דווקא בגלל שאני בעצמי סולדת מלהתחפש, להכין תחפושות לילדים שלי אני הכי נהנית בעולם. מהרגע שהם מתחילים לדמיין למה הם יתחפשו השנה, אני נושאת תפילה חרישית לאדון התחפושות- רק שלא יהיה משהו פשוט מידי, או תחפושת שכבר יש בבית.

אני לא יודעת אם ההנאה שלי היא גם שלהם, יכול להיות שהם היו נהנים יותר אם דווקא הייתי רוכשת להם תחפושת מבריקה ומרשרשת של נסיכה או שוטר.

אני בעצמי זוכרת איך אמא שלי הכינה לי תחפושת של מלכת הלילה. היא גזרה כוכבים צהובים וירח, וחיברה אותם אחד-אחד באהבה לחולצה שחורה גדולה. היא גם הכינה לי כתר עם כוכב אחד בראשו ושרביט קרטון עטוף בנייר כסף. יצאתי מהבית בבוקר גאה, מאופרת ומאושרת אבל כשהגעתי לרחבת בית הספר והסתנוורתי משלל השמלות המנצנצות של כל הנסיכות והמלכות-אסתר הרגשתי פתאום פשוטה וזרה בתחפושת הביתית הכהה.

אז, לפני הרבה שנים זאת לא הייתה חוויה טובה. אבל היום כשאני מסתכלת לאחור אני מתמלאת בהערכה לאמא שלי שישבה בעצמה להגשים לי את החלום הקטן (מי ידע שהוא ישתנה כל כך מהר) להיות מלכת הלילה.

אני לא יודעת כמה ואיך הילדים שלי יזכרו ואיזה סוג של זיכרונות הם יהיו. אולי יזכרו את הימים שלפני פורים, בהם הסלון הביתי שלנו הופך למתפרה קטנה, שאריות בדים וחוטים בכל מקום, ומדידות ותיקונים כפעילות אחרי הצהריים. או שדווקא יזכרו את עצמם מהלכים סוף-סוף בתחפושת שהיו שותפים להכנתה. ואולי להפך, יזכרו שחשקו בתחפושות הקנויות כמו של חבריהם.

אבל אני כן יודעת שברבות השנים מה שנשאר לי מאמא שלי (חוץ ממשפחה מפוארת) זה בעיקר זיכרונות שפחות חשוב מה קרה בהם.  כי הנתח המשמעותי יותר בכל זיכרון הוא האהבה הגדולה והאווירה האימהית בכלל, שנשזרו בו.

רעיה ג’קסון זלקינד‎
בת 30. נשואה לחן ואמא של חסד בן 8 של שובי בת 5 ושל אליענה בת חצי שנה.
אני אמא בלי אמא,
אמא שלי נפטרה לפני 13 שנים ומאז אני עדיין חיה ומשתדלת לעשות את זה בשמחה ובאומץ!