הוסף ציטוט

החורף יכול לחרפן

מאת שירה הר-צבי
14.3.16

אומרים ששינויי מזג האוויר הקיצוניים קשים לחקלאות, ואני אומרת שגם להורות.

בתור רווקה בכלל לא שמתי לב ש’חורף’ זה לא יחידת זמן אחידה. לא ידעתי לבדוק כל ערב כמה מעלות מחר יהיו, מה כיוון הרוח ומה כמות המשקעים הצפויה.
ידעתי רק שיש בגדי חורף ובגדי קיץ. מרק חם או מזגן קר. יחי הבורות.

בחורף הראשון שלי כאמא שחר עשה לי בית ספר. ועוד איזה בית ספר… לרפואת ילדים מתקדמת לכל הפחות.
זוכרת איך בחנוכה יהודה ואני עשינו ספירת הגומר עד פסח, עד שייגמר הסיוט הזה ששמו מחלות חורף. מאז התבגרנו והתרחבנו לעוד שניים והייאוש, איך אומרים, לא נעשה יותר נוח… חורף הפך להיות שם נרדף למבוכה מהבוס ששוב מחסירים, להתווכח עם בן הזוג תור מי להישאר הפעם עם החולה התורן, לפתוח בית מרקחת ולקנות מראש עוד 4 נובימול ולא אכפת לך שהתוקף הוא קצר… זה ייגמר הרי לפני.

חוץ ממחלות, מה שממש קשה לי, זה להחליט כל בוקר מה להלביש להם.
כל  יום והדילמה הקבועה:  כמה שכבות, איזה עובי, איזה סוודר/מעיל/פליז. כל בוקר לשבור את הראש מחדש.
ברגעים הללו אני מודה שעם הבנים לפחות נחסכת לי התאמת הצבעים למשוואה, אללה יסטור אם הייתי צריכה להתאים גם את סוג הנעל ואקססוריז נוספים. גם ככה אני על הסף.
הקטע שלא משנה מה אלביש להם, באמצע היום כשיהיה לי חם מידי או קר מידי המצפון יתחיל לעבוד שעות נוספות…
ואם אגיע ואמצא ילדים בסוף היום עם ידיים קפואות או מצח מזיע אקבל אישור סופי שאני פשוט גרועה בזה. ושיגמר כבר החורף הזה ודי.

פגשתי פעם את אחד מהחזאים הבכירים של חדשות ערוץ שתיים ופניתי אליו בבקשה מעומק הלב שיוסיפו הערה קטנה בתחזית ובה יתדרכו הורים כמה שכבות להלביש מחר לפי התחזית.
חוץ מלחייך לצערי הוא לא קנה את הסטארט-אפ הגאוני שלי. חבל.

ועוד לא דיברנו על הכביסות, יש רגעים שאני לא מצליחה להבין איך כלכך הרבה כביסה נכנסת לכל כך מעט ארונות. ואיך פתאום נהיו להם כלכך הרבה בגדים וזה גם היתרון היחיד בכמויות הכביסה האלו שהן חיסכון ענק בעוד שופינג… לא מעיזה לקנות עוד פריט אחד אפילו שאצטרך לכבס אותו אחר כך.

ועוד רגעים מיוחדים שיש רק בחורף: לגרד עם סכין את הבוץ בין חריצי הנעליים, להיאבק בלבדוק את מצב הטיטול בלי להפשיט, לקשור אותם בכסא בטיחות נפוחים עם המעיל כמו דובון אכפת לי.

אבל לא הכל כזה אפור…
בחורף אני ממש נהנית לרבוץ שעות ביחד עם הילדים ולצפות בסרטים מצוירים, בעיקר כאלו שגם אני גדלתי עליהם (מצטערת חמודים, אף פעם לא אהבתי צבי הנינג’ה).

בחורף יש תירוץ לאפות עוגות אחר הצהריים, סתם כי קר ובא לנו מתוק.

בחורף יש את הפעם הראשונה שהצטברו שלוליות ובהתרגשות נועלים מגפי גומי וקופצים שם (עד שנמאס לי).

בחורף מספיקים לקרוא את כל הספרים הנהדרים שנשכחו על המדף.

בחורף מתפנקים על כוס תה עם ביסקוויט (ועוד אחד ועוד אחד. יששש! סיימנו בזאת ארוחת ערב).

בחורף אני שוב מרגישה כמו אמא שלי שהלבישה אותנו בדיוק לפי איך שהיא הרגישה ופתאום אני מבינה את האמרה הפולנית “כשלאמא קר כדאי שהילד ילבש סוודר”…

שירה הר צבי

שירה הר-צבי יערי. בת 31, אמא לשלושה בנים נהדרים.
לתגובות בשמחה: shira.yaari@gmail.com