משפטים דמיוניים שכנראה לא אשמע מילדיי:

• וואו אמא, איך הספקת לחזור מהעבודה בזמן כדי לאסוף את שלושתנו משלושה מקומות שונים? (די פשוט, זוכרות איך אמא מתנהגת בבוקר, לפני הקפה? אז תדמיינו אותי ככה בדיוק מהשנייה שבה אני יוצאת מהעבודה ועד שמגיעה אליכן. שום, אבל שום דבר לא יעצור אותי)

• וואו, אמא, איך זה שאני צריכה משהו לבית הספר ותמיד את יודעת?
  (אה, זה. שלוש בנות, שלוש מסגרות, חמש קבוצות וואטסאפ. ותמיד יש את זאת שמזכירה לכולם, את זאת ששוכחת ומנסה לשנורר, וכמובן את האמא ההיא. נו אתן יודעות למי אני מתכוונת)

• וואו, אמא, איך את עדיין עומדת? הרי מאיוש לא ישנה רוב הלילה ובטח גם את.
  (שבי, ביתי, אספר לך סוד עתיק יומין שעובר מאם לבת. פירוש המילה ״אמא״ בשפת-אם הוא ״ערה״. זה מצב קבוע. לכל אמא יש פיגומים קטנים שתומכים בה ומחזיקים אותה עומדת. הפיגומים עשויים מצחוק. לא, אל תצחקי, בעצם כן, תצחקי. כל צחוק מתגלגל כזה מוסיף עמודים תומכים לאמא. אז אל תפסיקי לעולם)

• וואו אמא, אין לי מילים, האוכל שלך מדהים!!
  (טוב, נו. על מי אני עובדת? את זה באמת אין סיכוי שאשמע לעולם. יש רק משהו אחד שאני ממש טובה בו במטבח ואי אפשר לקחת את זה ממני – לשרוף. זה קל לי, ממש בשניות.)

• וואו אמא, איך יש לך כוח לארח אחה״צ חברות לכל אחת מאיתנו?
  (אין לי, אבל זה משתלם, הרעש הזה מסביב אומר שאין קריאות ׳אמאאאאא׳ מכל עבר, אולי זה יישמע קצת מוזר, אבל זה זמן קצר של חופש עבורי. עד שיקראו ׳אמאאאאא של שני/רוני/מאיה׳ )

• וואו, אימושששש שיחקת אותה! הבגדים שלי נקיים וריחניים ומקופלים!
  (ובכן, זה אבא)

וזאת דוגמה למשפט שכן זכיתי לשמוע:

ולהתגלגל מצחוק!

שרית כץ, אמא של שני, רוני ומאיה
מעצבת ומאיירת את התוכן לאתר ולפייסבוק של ״ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם״
וגם צלמת ילדים ומשפחה.