תמר דביר כתבה ואיירה את הספר הכה מקסים: חרוז תנין. זה סיפור מצחיק ומפתיע על ילד וסבתא שמחפשים חרוז – אבל איכשהו החרוז מצליח להתחמק מהם. זה לא ספר ילדים רגיל, יעידו על כך השאגות של הבנות שלנו שניסו להשלים את המשפטים ומיד אחר כך התגלגלו מצחוק. אז הרמנו טלפון לתמר ושאלנו אותה כמה שאלות לשמחתנו היא ענתה (גם לטלפון וגם לשאלות!)

היי תמר, נתחיל בשאלה הראשונה שקופצת לנו לראש: כמה זמן לקח לך לכתוב את הספר?
אז קודם כל היה לי רעיון. ברגע שיש לך רעיון הכל רץ. אולי שנתיים גילגלתי אותו בראש.
בסוף קיבלתי שכל וביקשתי מחברה שתכתוב לי כי אני לא כ”כ יודעת לאיזה כיוון לקחת את זה וכי אני לא כ”כ יודעת לכתוב. אבל היא אמרה שהיא ממש עסוקה ואולי נקבע לעוד חודשיים.
אז הבנתי שאם אני רוצה שזה יקרה אני צריכה לכתוב בעצמי ומהר. ובאמת כעבור שנה וחצי, הרמתי את המחברת וכתבתי את השורה הראשונה. אחרי חודשים של עבודה, כתיבה, מחיקה, כתיבה ושוב מחיקה כבר הייתה פסקה אחת שלמה.

אני לא אלאה אתכם כי עוד יש חודשים של איורים, תיקונים, פורמטים וכו’. רק אספר שכשראיתי שזה לוקח לי כ”כ הרבה זמן הצבתי לעצמי דד ליין: ביום הולדתו של בני תהיה לו מתנת יומולדת. ספר מאמא מודפס כולל כריכה. וכך היה. את העותק הזה, המודפס שלחתי להוצאת הספרים, הם מאוד התלהבו וביקשו רק לתקן את כל הטקסטים ולאייר מחדש. והנה – כעבור עוד שנה ושמונה הספר בחנויות. צ’יק צ’ק.

מה השאלה ששואלים אותך הכי הרבה לגבי הספר?
כמה זמן לוקח לכתוב ספר.

איזו תגובה הכי מצחיקה אותך?
כשאני שומעת שילד צוחק. אני מתפקעת מצחוק, אני לא שולטת בזה. כל פעם מחדש.

איזו תגובה הכי מפתיעה אותך?
כשאנשים מנסים לענות לי כמו בספר, באי חריזה ולא מצליחים זה מפתיע אותי ממש! אנחנו כ”כ רגילים לחרוז שכשאנחנו מנסים לא לחרוז אנחנו לא מצליחים.

האם לאורך הדרך היו לך ספקות, אולי זה בכלל לא טוב?
ברור!! עדיין. למה אתם שואלים? הוא לא טוב?

האם המגירה שלך מלאה בסיפורים?
המגירה שלי מלאה בעיקר בגרביים בודדות בלי זוג תואם, אבל בהחלט נשאר מקום לעוד כמה הזיות ורעיונות…

אז איך ידעת להתחיל דווקא בסיפור הזה?
כי אני עצלנית. זה היה הכי קל.

באופן טבעי רוב ספרי הילדים קודם נכתבים ורק אחר כך מתווספים האיורים. סקרנות: מכיוון שאת גם המאיירת, האם חלק מהטקסט נכתב אחרי שכבר היה לך רעיון לאיור מעולה?
הטקסטים והאיורים משלימים אחד את השני. לגמרי אפשר להגיד שבתהליך היצירה לפעמים המילים הכתיבו את הקצב ולפעמים האיורים. קצת כמו ביצה ותרנגולת, סיר ומכסה, כפפה ויד, חמצוץ ו… הבנתם את הרעיון.

האם יש מישהו מיוחד שהיית רוצה להגיד לו תודה?
להרבה אנשים בדרך אני אסירת תודה והרבה אנשים שמעו ממני תודות רבות.
החברים שלי והחברים שלי לעבודה ואנשי ההוצאה המקסימים ורינת פרימו בראשם.
אבל כן, יש מישהו מיוחד שהייתי רוצה להגיד לו תודה. לחברי הטוב ביותר ובן זוגי אתה האיש החכם ביותר שפגשתי. תודה שאתה שם תמיד.

איך יודעים אם הספר מצליח?
השבוע נכנסתי לסטימצקי הקרוב לביתי. שאלתי אם יש להם את הספר ואיך הולך.
הם אמרו שהולך שיגעון והם מכרו את כל העותקים. צווחתי משמחה: “באמת?! כמה עותקים היו?!”
“שניים” הם ענו.
אם זו לא הצלחה, אני לא יודעת מה כן.

לינק להזמנת הספר: http://www.ybook.co.il/book/6699/חרוז-תנין

תמר דביר
קוראים לה תמר דביר
בזמנה הפנוי קורעת ת׳עיר
פרסומאית בינתיים
אמא לשניים
יש גם כלב, באמת
היה גם דג אבל הוא מת
אופטימית ללא תקנה וגבול
אה! נזכרתי. יש גם ח…