26.4.24
גוני נותנת לאפיק מכה.
אפיק: תקחו אותה מפה!
אבא, אל תוותר לחמידות של גוני!
24.4.24
אפיק מבואס כי חופשת פסח עומדת להסתיים )רק בעוד שבוע וחצי(.
אפיק: אוף אמא עבר עוד יום
והחופש נגמר בצ'יק הצ'יקים
24.4.24
דודה עדן מקלחת את גוני.
גוני: השיער שלי ארוך, הוא מגיע
עד החורף
22.4.24
אפיק: אם הייתי בתקופה של המדבר, הייתי מבקש שהמן יהיה בטעם
אמיתי של המן וככה הייתי יודע מה באמת הטעם שלו.
20.4.24
גוני ודודה עדן עושות לחיים
וגוני לוקחת תנופה.
אמא: גוני… לא חזק,
הכוס עלולה להישבר.
גוני: מה, ומישהו יכעס עליי?
16.4.24
אמא: גוני, את רוצה לבוא איתי
לקנות פרחים?
גוני: מה, בקניון ציפורים?
)במקום קניון דרורים(
14.4.24
הילדים חיכו שאייל, בן הדוד שלהם יבוא לישון אצלם ולפתע שמים לב שהשעה כבר 22:00 ואייל נרדם ולכן לא יבוא.
אפיק בוכה על הספה: אוף! התמכרנו לטלוויזיה ושכחנו את אייל!
13.4.24
סבתא זמירה וגוני עושות טיול בחוץ.
גוני התבלבלה ופנתה בשביל לא נכון..
סבתא זמירה: זה לא פה גוני,
זה שטח פרטי.
גוני: גם בולבול הוא פרטי וגם פות!
12.2.24
השעה 22:30.
גוני רוצה שדודה עדן תעשה לה
עוד אוירון.
דודה עדן: גוני את לא רוצה לישון היום?
גוני: מחר!!
6.4.24
שבת. מלחמת חרבות ברזל.
אמא ואבא מתייעצים מתי אבא יילך לצבא ושואלים את דעתו של אפיק.
אפיק: אל תתנו לי להחליט בדילמות כאלה קשות כי אני תמיד בוחר ובוכה אחר כך!