שש וחצי בבוקר, הבנות ישנות.
פתאום גילי )4.3( קוראת מתוך שינה: בואו! בואו נלך!
וליבי )2.4( עונה לה מתוך שינה: רגע, גילי, רגע. את רוצה שאני אבוא? טוב, עוד מעט.
וממשיכות לישון…
אוכלים ארוחת ערב.
ליבי )2.5(: אמא, טעים לך?
אמא: כן.
ליבי: יופי. לבריאות לך.
אח"כ אוכלים רימון לקינוח.
אמא: טעים לכן?
ליבי: כן, טעים. לבריאות לי.
המשפחה חוגגת לאבא יום הולדת יום לפני הזמן.
סבא שואל את גילי )בת 4.5(: את יודעת בן כמה אבא?
גילי: כן, הוא בן 40.
סבא: לא נכון, הוא בן 41.
גילי מתעקשת: הוא בן 40!
סבא: את מספרת לי? אני מכיר אותו עוד לפניך…
גילי בפרצוף כועס ואסרטיבי: מחר הוא בן 41,
היום הוא בן 40!!!!
ליבי )2.7( ואמא מדביקות מדבקות ומציירות ציורים.
אמא מציירת ענן עם טיפות: ליבי, מה הענן עושה?
ליבי: הוא צוחק!
אמא: אבל מה הענן מוריד?
ליבי: גרביים!!
גילי )4.6(: לנרות חנוכה לא צריך לעשות פו.
הם עושים פו לעצמם וככה הם נכבים.
באמבטיה, אמא מסבנת את ליבי.
גילי )4.7( אמא, קר לי!
אמא: קחי בינתיים את ברז המים החמים. עכשיו בסדר?
גילי: כן, עכשיו חם לי בלב.
גילי )4( מנסה להרכיב משחק, לא מצליחה ומתרגזת.
אבא: גילי, את רוצה להרכיב את המשחק בכוח או במוח?
גילי: אני רוצה בנוח!
בוקר. גילי )4.7( ואמא רואות ליד הגן המוני שבלולים.
גילי: הם באו כי הם שמעו שהגשם הגיע.
אבל אין להם אוזניים, אז הם רק חשבו את זה.
בגלל זה הם אוהבים את החורף, כי הם לא שומעים את הרעמים.
גילי )4.8( בדרך חזרה מהגן: אמא, היום חשבתי עליך ואת היית לי בתוך הראש. היה לך נעים שם?
אמא: בטח, יש לך ראש מאוד נחמד.
גילי: ואני שמתי לי רשת בצוואר.
אמא: למה רשת בצוואר??
גילי: כדי שלא תיפלי לי מהראש לבטן!
נוסעים באוטו ביום מעונן וגשום.
ליבי )2.5( מסתכלת החוצה מהחלון ושואלת:
אמא, הציפורות לא עובדות היום?